דיפ-פייק בבית המשפט: הכלים שיעזרו לכם להגן על הלקוח

הזיוף הדיגיטלי אינו עוד תרחיש עתידי, הוא כבר נמצא בתיקי בית המשפט של היום.

טכנולוגיית הדיפ-פייק מתקדמת בקצב שמשאיר מאחור את כלי האימות הקיימים, ועורכי הדין שאינם מכירים את המנגנונים הטכנולוגיים החדשים עלולים למצוא את עצמם חשופים ואת לקוחותיהם עמם. הטיוטה השנייה של קוד הפרקטיקה לשקיפות AI של האיחוד האירופי, שפורסמה לאחרונה, מציבה לראשונה מסגרת פרקטית להתמודדות ראייתית עם האתגר הזה.

לצד הפוטנציאל העצום שמציעה הבינה המלאכותית לעורכי הדין, היא מביאה עמה גם

שאלות משפטיות חדשות שדורשות תשומת לב מקצועית. ניהול סיכונים ראייתי נכון הוא כבר לא פריבילגיה, הוא חובה מקצועית.

מה יקרה כשהצד השני יגיש לבית המשפט סרטון "אמיתי" של הלקוח שלכם אומר דברים שמעולם לא אמר? זה לא תסריט מדע בדיוני, זו שאלה משפטית בוערת שהתשובה עליה מסתתרת בטיוטה השנייה של קוד הפרקטיקה לשקיפות AI שפורסמה החודש. המציאות שבה העין האנושית היא הכלי היחיד להבחנה בין אמת לזיוף נעלמת, ואנחנו עוברים רשמית לעידן של "ראיות קריפטוגרפיות" המבוססות על סימני מים בלתי נראים.

הטיוטה החדשה מחלקת את האחריות בין שני שחקנים מרכזיים: ה-Providers, חברות

כמו OpenAI וגוגל מחויבות להטמיע "שכבה בלתי נראית" של מטא דאטה חתומה וסימני מים בתוך הקבצים עצמם. ה-Providers יחויבו גם לספק כלי זיהוי חינמיים ונגישים לכל כך שיהיה ניתן לבדוק האם קובץ וידאו, תמונה או מסמך נוצרו בבינה מלאכותית. מנגד, ה-Deployers, ארגונים או עורכי דין שמפרסמים תוכן AI עם אינטרס ציבורי חייבים לתייג אותו בצורה גלויה, תוך שימוש באייקון אחיד שהנציבות האירופית מפתחת בימים אלו.

חשוב להבין: ה-EU AI Act הוא רגולציה אירופית והוא לא חל ישירות על בתי המשפט

בישראל, אך הטכנולוגיה לא עוצרת בגבולות. מאחר שחברות הענק יטמיעו את הסימון

הטכני במערכות שלהן גלובלית, התוכן שיווצר וישמש אותנו כאן בישראל יישא את אותם

סימנים דיגיטליים. כפי שראינו עם ה-GDPR, ישראל נוטה להתיישר עם הסטנדרט האירופי, ולדעתי ההשפעה על דיני הראיות אצלנו היא רק עניין של זמן.

על הנייר הקוד וולונטרי, אך בפועל סביר שיהפוך לסטנדרט מחייב "דה-פקטו". ציר הזמן צפוף במיוחד: המשוב על הטיוטה נסגר ב-30 במרץ 2026, והכללים נכנסים לתוקף ב-2 באוגוסט 2026.

הדיפ-פייק ימשיך להשתכלל, וכעת יהיו לנו לראשונה כלים פרקטיים גם אם לא מושלמים להתמודד איתו מבחינה משפטית. בעוד כמה חודשים, כשיוגש בבית משפט סרטון מפוברק, השאלה כבר לא תהיה אם קיימים כלים טכנולוגיים לזהות אותו. השאלה תהיה אם אתם, כעורכי הדין בתיק, ידעתם שהם קיימים ודרשתם להשתמש בהם כדי להגן על הלקוח שלכם. השינוי הגדול אינו טכנולוגי, הוא מקצועי. הסטנדרט המשפטי המתגבש באירופה, ושצפוי להשפיע על השיטה הישראלית, מגדיר מחדש את ה"בדיקת נאותות" הראייתית. עורך הדין שיידע לבקש את הכלים הנכונים, לפרש את סימני המים הדיגיטליים ולתעד את תהליך האימות הוא שיצליח להגן על לקוחותיו ועל אמינותו המקצועית. ניהול סיכוני הדיפ-פייק הוא לא עוד "Nice to Have" הוא חלק מחובת הזהירות המקצועית של עורכי הדין בעידן הבינה המלאכותית.