בינה מלאכותית היא כבר לא אופציה. שאלו את ההורים

חשבתי שאני מלמדת עורכי דין להיות אפקטיביים יותר. התברר שאני מלמדת מיומנות כה בסיסית, שאחד מהמשתתפים ביקש אותה עבור ילדיו במקום מתנות חג מסורתיות.

הרגע הזה חידד עבורי תובנה שמנהלים ומשפטנים רבים עדיין מתמודדים איתה: אוריינות בינה מלאכותית עברה בשקט מ"יתרון מקצועי" למיומנות חיים בסיסית. השאלה כבר אינה אם ללמוד אותה אלא מתי.

בשבוע שעבר קיבלתי הודעה מאחת המשתתפות בסדנה שלי: "הקורס שלך היה אחד הדברים המועילים ביותר שעשיתי." במקום מתנות חג רגילות, אני רוצה לתת לילדים שלי מתנה אחרת: שיעורים פרטיים בבינה מלאכותית איתך. בבית הספר, כולם משתמשים בבינה מלאכותית, מורים ותלמידים כאחד. "מאחר שזו המציאות, עדיף לדעת להשתמש בה נכון."

מה שהמשוב הזה חושף הוא שאוריינות בינה מלאכותית עברה בשקט מ"יתרון מקצועי" ל"מיומנות חיים בסיסית". כשעורכת דין מישהי שזה עתה סיימה את הסדנה שלי - חושבת מיד "הילדים שלי צריכים את זה גם", זה אומר הכל על המקום שבו אנחנו נמצאים.

מה שמרשים אותי במיוחד הוא שהאם הזו לא ממתינה. היא לא נוקטת גישה של "נראה מה יקרה". היא מזהה שבינה מלאכותית כבר משובצת בחינוך של ילדיה, והיא רוצה שילמדו להשתמש בה כהלכה עכשיו, לא אחר כך.

זוהי בדיוק תפיסת העולם שאני רואה אצל האנשי המקצוע המצליחים ביותר שאני מאמנת. הם לא ממתינים שבינה מלאכותית תהפוך לחובה. הם לא עומדים על הגדר ומביטים. הם לומדים את המתודולוגיה מבינים הקשר, בונים פרומפטים ברורים, חושבים בשלבים מתחילים לאמן את "השריר" שלהם ובונים יכולת ויתרון שגדלים עם הזמן.

זה היה למעשה המסר המרכזי בהרצאה שנתתי לאחרונה בפורמט של הרצאת טד בנושא הנדסת הקשר למשפטנים: הבסיס אינו הטכנולוגיה, אלא הלמידה לתקשר בצורה אפקטיבית עם בינה מלאכותית. ובסיס זה? הוא רלוונטי בין אם אתם מנסחים חוזים ובין אם אתם עוזרים לבן הנוער שלכם לחקור נושא לבית הספר.

המסקנה ברורה: מיומנות בבינה מלאכותית אינה עוד מותרות השמורה לאנשי טכנולוגיה - היא אוריינות בסיסית. אנשי המקצוע והמנהלים שישגשגו בעשור הבא הם אלה שמזהים את השינוי הזה ומאמנים את "שרירי הבינה המלאכותית" שלהם כבר היום. בין אם בחדר הישיבות, בבית המשפט או בכיתת הלימוד, מי שנוקט עמדה פרואקטיבית הופך את הנחיצות של היום ליתרון המגדיר של מחר.