עורך הדין של העתיד: אנושי יותר, לא פחות

הבינה המלאכותית לא תחליף עורכי דין - אבל עורכי דין שיודעים לרתום אותה יחליפו את אלה שלא. זוהי לא עוד תחזית עתידנית; זוהי המציאות שכבר מעצבת מחדש את שוק העבודה המשפטי, ממשרדי הבוטיק ועד לערכאות.

השתתפות בשולחן עגול באוניברסיטת רייכמן, בהובלת פרופ' יניב רוזנאי, הזכירה לי שהשאלה הנכונה היא לא "האם ה-AI ישתלט" אלא "מה הופך אותנו לבלתי-ניתנים להחלפה גם בעולם שבו הוא קיים".

אם אתם חוששים שהבינה המלאכותית תיקח לכם את העבודה, אתם צודקים - אבל היא בעיקר תיקח את החלקים היותר טכניים, כדי להשאיר אתכם עם החלקים שבהם אתם באמת מפעילים שיקול דעת.

המציאות בשטח כבר כאן. המשרדים הגדולים והמחלקות המשפטיות מטמיעים כלי AI לניסוח וניתוח של חוזים, למחקר משפטי, לגילוי מסמכים, וליטיגציה. משרדי עורכי דין קטנים יותר מבינים שהגבינה זזה, וגם הם רוצים להיערך ולאמץ את השינוי, מתוך הבנה שהטכנולוגיה היא כבר לא פריבילגיה אלא כלי עבודה בסיסי.

האם זה אומר שעורך הדין האנושי בדרך לפנסיה מוקדמת? בדיוק להפך. ככל שהטכנולוגיה תשתלט על המטלות הטכניות, הערך שלנו יעבור למקומות שבהם לאלגוריתם אין דריסת רגל: ניהול קונפליקטים מורכבים, הפעלת אינטואיציה, אמפתיה מול לקוח ברגע משבר, וניסיון חיים שאי אפשר להזין בפרומפט. המכונה תייעל את התהליך, אבל האדם יישאר זה שנותן לו משמעות.

זה בדיוק הנושא עליו שוחחנו בהאקתון שנערך באוניברסיטת רייכמן בנושא עתיד ההשכלה והתעסוקה. התובנה המרכזית שלי משם היא שבעוד שנה-שנתיים, הדרישה למיומנות טכנולוגית "Ops" תהפוך מטכנולגיית nice to have לדרישת סף מקצועית. משרדים יחפשו עורכי דין עם אוריינות טכנולוגית שיודעים לרתום את המכונה לטובת הלקוח, מה שיאפשר להם להתמקד באסטרטגיה ופתרון בעיות.

מעניין לראות את השינוי גם במגזר הציבורי. בעוד שבתי המשפט כבר נמצאים במצב מתקדם של אימוץ מערכות מבוססות AI לסיוע לשופטים, מחלקות משפטיות במשרדי ממשלה רבים עדיין לא החלו בתהליך. דווקא שם, היעילות הטכנולוגית היא קריטית להתמודדות עם עומס העבודה והרגולציה הגוברת, ויכולה לשנות דרמטית את איכות השירות המשפטי לציבור.

כדי לצלוח את המעבר הזה, נדרש שינוי בפרדיגמה. האוניברסיטאות יכולות להעניק ערך אדיר על ידי שילוב של הכשרה פרקטית - כזו שמלמדת לא רק את התיאוריה של עולם המשפט, אלא את מה שמבדיל בין אדם למכונה: כישורים בינאישיים, הפעלת שיקול דעת מורכב ואמפתיה.

במקום להגיב לשינוי, עדיף להיות אלו שיוזמים אותו. וכדאי שנתחיל לשאול כבר היום: אילו כישורים חדשים אנחנו צריכים לאמץ כדי להביא לידי ביטוי את המומחיות שלנו גם בעוד חמש שנים?

תודה רבה לאוניברסיטת רייכמן ולפרופ' יניב רוזנאי על ההזמנה לקחת חלק בקבוצת החשיבה החשובה הזו, ועל ההזדמנות לעצב יחד את עתיד המקצוע שלנו.

הפרדיגמה שמנצחת אינה "אני מול המכונה" היא "אני עם המכונה". עורכי דין שיאמצו את הגישה הזו מוקדם לא רק ישרדו את השינוי הם ייהנו מיתרון מקצועי שיקשה מאוד להדביק בעתיד. השאלה אינה עוד אם להכיר בטכנולוגיה, אלא כמה מהר להפוך את הכרת הפנים הזו לכישור מגדיר.